עשייה ומטרות
על פי אריסטו לכל דבר בעולם יש מטרה והדבר ייחשב כטוב אם המטרה תושג. כל מטרה מובילה למטרה גבוהה יותר, עד למטרה הגבוהה ביותר - הטוב העליון. אריסטו הגיע למסקנה שהטוב העליון הוא האושר - כל האנשים שואפים להגיע אליו, והוא לא משמש כאמצעי לטוב עליון אחר.
לפי ההבחנה של אריסטו ארבע המטרות העיקריות של אנשים שמנסים להשיג את האושר הן:1. אנשים רבים שואפים להתעשר בכסף.
2. יש אנשים שרוצים להפוך למכובדים ולהצליח בחייהם.
3. חלק מהאנשים שואפים לחיי תענוגות, ומאמינים שההנאות הפשוטות בחיים הן אושרם האמיתי.
4. סוג האנשים האחרון הוא סוג האנשים שמשתמשים בשכלם כדי לחקור את העולם.
מושג חשוב בתפיסת המוסר היוונית היא המידה, יכולתו של האדם להפעיל שיקול דעת בהחלטותיו ולהגיע לבחירות הנכונות במצבים הנתונים. אריסטו טוען שאת המידה צריך לעשות לפי קריטריון שהוא מכנה "כלל האמצע".
כלל האמצע מייצג את היכולת של האדם לבחור בדרך הטובה ביותר בין שתי גישות קיצוניות בהחלטותיו בנושאים שונים. כדי שהאדם יהיה מאושר הוא צריך להיות מסוגל להחליט החלטות נכונות בחייו, ולכך הוא צריך את המידות.
אריסטו אומר שהמידות המוסריות הראשיות הן: האומץ, המתינות, התבונה והצדק.
טוב ואושר
אושר הוא מצב מתמשך של שלמות עצמית, כאשר האדם מגיע למיצוי של עצמו ושל כל מטרותיו. יש האומרים שהאושר הכי נשגב הוא ההצלחה בחיי בן אדם. אריסטו מצא שהתכונות המיוחסות לאושר הן גם התכונות שיש לטוב העליון:
- אושר הוא לא דבר שאנו רוצים כדי להשיג דברים אחרים. אריסטו מכנה תכונה זו "שלמות".
- כאשר אדם מאושר הוא לא צריך שום דבר נוסף. אושר הוא מצב של מלאות. אריסטו מציין תכונה זו בשם אוטרקיה, שפירושו שהאושר מספיק לעצמו.
אריסטו מסיים את אפיון הסגולה הטובה במילים "וכדרך שיגדירנו האדם הנבון". האדם הנבון הוא מי שיודע להשתמש בחוכמה בכלל המידה האמצעית.
אריסטו טוען שלא כל אדם יכול להגיע לדרגתו של האדם הנבון, אך מי שאיננו נבון, ינהג בתבונה אם יחקה את האדם הנבון.
 |
| העמוד הראשון בספר האתיקה הניקומאכית, ביוונית ובלטינית מהדורת 1566 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה